הורות ורגשות אשם- זה חלק מהחבילה ?

אל תשפטו את עצמכם יותר מדי, כולם טועים ואף אחד לא מושלם! אם אתם מרגישים שאתם ממש בחוסר שליטה, נסו להשתתף בסדנה להורות שתתאים למקרה שלכם ותיתן לכם כלים להתמודדות או אם המצב ממש חמור ומלווה בחרדות נסו לפנות לפסיכולוג או איש מקצוע רלוונטי.

הורות ורגשות אשם- זה חלק מהחבילה ?

אף אחד לא סיפר לנו שמהיום הראשון שאנו הופכים להיות הורים, רגשות האשם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהיום שלנו ומנהלים אותנו ללא הפסקה.

מתי זה קורה ?

למעשה זה מתחיל מהרגע הראשון שבו אנו הופכים להיות הורים, סיבות שונות ורבות גורמות לנו להרגיש לא טוב עם עצמנו והמצפון מתחיל לעבוד שעות נוספות. זה יכול קרות מכל דבר, לדוגמא: למה אני לא מצליחה להניק? או למה אני לא מתחברת להנקה? אני אמא פחות טובה כי הוא לא מקבל ממני את מה שהוא צריך ומשם זה לא מפסיק, אולי קר/חם לו ואני לא מלבישה אותו טוב? ואם הוא חולה… ישר אנו חושבים איך אנחנו אשמים (אולי לא הקפדנו להרחיק אותו מכולם ושלא יגעו בו ללא חיטוי ידיים 🙂 ).

ככל שהזמן חולף התחושות אשם לא נעלמות, להפך, תחושות אלו גוברות ומנהלות אותנו במהלך כל יום! כמובן שגם שהם גדלים יש אינספור דוגמאות אך הנה בכל זאת כמה מהם: למה כעסתי עליו היום? הוא רק ילד, הוא רואה יותר מדי זמן טלוויזיה, היום לא התייחסתי אליו בכלל, למה אני רוצה שכבר יגיע שעת השינה ולא נהנית מהזמן שלי איתו/איתם? למה אני לא מקפידה שיאכלו יותר אוכל מזין? למה הוא לא קורא כמו כל הילדים בכיתה? אולי אנחנו לא יושבים איתו מספיק. למה הענשנו אותו היום? אולי היינו צריכים רק לדבר איתם ועוד אין ספור דוגמאות. כל עוד אנו הורים רגשות האשם ילוו אותנו.

למה זה קורה?

אף אחד לא לימד אותנו כיצד להיות ההורה הכי טוב, אנו הופכים להיות הורים פתאום, ברגע אחד ומשום מקום. לא משנה כמה נקרא ונחקור או נצפה באחרים ונכריז שאנו לא נתנהג עם ילדינו בצורות מסוימות, המציאות שונה לגמרי.
בימינו יש מודעות גדולה לשיטות שונות לחינוך הילדים, יש קו די ברור למה נכון ומה לא נכון. כל יום מתפרסמת כתבה חדשה או מחקר חדש שמעדכנים אותנו כיצד ראוי ולא ראוי להתנהג עם הילדים שלנו.

יש אין ספור סיפורים על אנשי מקצוע שפוגעים בילדים ומקרים מזעזעים על ילדים אחרים ואסונות שקרו להם. הפער בין ההורים שאנו שואפים להיות (אלו שהסביבה מגדירה כהורים טובים) לבין ההורים שאנו בפועל גורם לנו להרגיש לא טוב עם עצמנו ולחוש תחושות אשם לגבי כל מקרה שבו אנו חושבים שלא פעלנו כראוי. אל תשכחו שכולנו גדלנו בדורות שונים שבהם הדעות היו שונות ולרב יצאנו בסדר 🙂
שגרת היום יום העמוסה בהחלט משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפי ילדינו. לחץ, עייפות, סידורים, המצב הכלכלי, המצב הזוגי, העבודה ועוד המון גורמים סביבתיים משפיעים על מידת הסבלנות שלנו אל ילדינו וזה לא תמיד קל להשתלט על עצמנו ולחשוב בהגיון כשאתם עייפים, טרודים או באמצע ניקיונות 🙂

אז מה עושים??

לרוב מה שלא נעשה, לא כ”כ יעזור, הרגשות אשם יהיו שם לנצח. מה שכן, כדאי להבין שזו תופעה מוכרת שכל הורה חווה בצורה כזאת או אחרת. זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלנו כהורים, זה מה שמביא אותנו למקום שבו אנו רוצים להשתפר ולהיות טובים יותר בשביל הילדים שלנו. חשוב לא לתת לזה לנהל אותנו כי לא משנה כמה נשתדל, בסוף הם ימצאו במה להאשים אותנו 🙂 נסו ללמוד מטעויות ולנסות לשפר כל יום קצת את מה שמפריע לכם בעצמכם. אל תשפטו את עצמכם יותר מדי, כולם טועים ואף אחד לא מושלם! אם אתם מרגישים שאתם ממש בחוסר שליטה, נסו להשתתף בסדנה להורות שתתאים למקרה שלכם ותיתן לכם כלים להתמודדות או אם המצב ממש חמור ומלווה בחרדות נסו לפנות לפסיכולוג או איש מקצוע רלוונטי.

גידול ילדים זה בהחלט לא פיקניק אך עם כל רגשות האשם מקבלים אינסוף אהבה!

מכירים עוד הורים שישמחו ללמוד? שתפו אותם:

הערה (1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


שינוי גודל גופנים