תוצאות חיפוש עבור: אנה ריאבצב

אתמול נשברתי ובכיתי. "אני אמא מחורבנת! למה עשיתי כל הילדים האלה ?! אני לא טובה בזה! ". הרבה פעמים אני מרגישה כך. אני מרגישה שההורות לא בשבילי. כל כך הרבה אחריות, בעוד שאני אדם ילדותי כל כך. כל כך מעט חופש וזמן לעצמי. אני צריכה להשקיע זמן ומאמץ על דברים שלא ממש בא לי לעשות, בזמן שאין לי זמן לעשות את הדברים שאני כן רוצה (כמו לשבת בשקט בשירותים …). זה מתיש.

ילדים מרגיזים אותנו. הרבה פעמים. כל יום. לפעמים זה משהו שהם עושים, לפעמים זה משהו שהם לא עושים. יש מצבים בהם הם לא רוצים להקשיב לנו. או לפעמים אפילו יותר גרוע – הם עושים דווקא. הם בודקים כל הזמן את הגבולות שלנו.

בעלי ואני החלטנו לעזוב את הארץ, ולעבור לארצו – ספרד. מסיבות רבות זה היה קשה מדי עבורי והגדולה מביניהם היא להשאיר את בני בארץ.

לעזאזל עם כל הדברים האלה! אני הולכת לישון! היו לי המון דברים לעשות! היו לי כלים מלוכלכים, הייתה לי כביסה יבשה להוריד ולקפל, ועוד כמה דברים לעשות.

מכירים את ההורים האלה שכל הזמן משוויצים כמה חכמים ומוכשרים הילדים שלהם? . או את אלה שמדברים על הזמן על כמה הם הורים משקיענים? (בדרך כלל אלה אותם ההורים).

מה שאני עושה עם הילדים שלי, זה ללמד אותם לראות את הדברים הקטנים האלה. אני מנסה להרגיל אותם לצורת המחשבה הזו כבר מהילדות, כדי שבמהלך החיים זה יבוא להם בקלות. והם יגדלו להיות אנשים מאושרים.