עוד כותרות מובילות

נושאים מעניינים

הרגלי האכילה של ילדינו, ומה ההקשר לגבולות

אני שומעת הרבה פעמים מהורים, "אנחנו לא מסוגלים לתת להם ללכת לישון בלי אוכל, ולכן עושים הכל כדאי שיאכלו, גם אם זה אומר שנאכיל אותם, והם כבר גדולים"
הרגלי האכילה של ילדינו, ומה ההקשר לגבולות

תוכן עניינים

כבר שמעתי לא פעם ולא פעמיים,על משפחות, בהם הילדים יכולים לקום באמצע הלילה ולבקש לאכול, וההורה, כיוון שעניין האוכל נוגע לו רגשית, מחזיר אותו אולי לחוויית ילדות שלו, נכנס למטבח, פותח את המקרר ומגיש.

מאת: מעיין גלבוע

אני שומעת הרבה פעמים מהורים, "אנחנו לא מסוגלים לתת להם ללכת לישון בלי אוכל, ולכן עושים הכל כדאי שיאכלו, גם אם זה אומר שנאכיל אותם, והם כבר גדולים"

אז מה עושים?

אוכל הינו אחד משלושת מרכזי השליטה של בני האדם, אליו מתווספים שינה וצרכים.
ומה הכוונה למושג מרכזי שליטה.
דמיינו לרגע שאתם יושבים בארוחת ערב משפחתית, זה הרי קורה לכולנו מידי שבוע, שבועיים.
ועכשיו הדודה שהגיעה לארוחה ממליצה לכם לטעום את הפשטידה הכה טעימה שהכינה, אתם מחייכים ואומרים שכבר שבעים ותשמחו לטעום מזה מחר.
והיא שמתעקשת, אז מעבר להמלצה, היא מכניסה לכם לתוך הפה את חתיכת הפשטידה המומלצת.
ואתם מנסים לעצור זאת, כי אינכם מסוגלים לאכול בניגוד לרצונכם.
כשזה קורה לנו, נהיה מופתעים, המומים, כועסים.
באיזה זכות היא כופה עלינו משהו שלא רצינו? זה הגוף שלנו ואנו אחראים למה נכנס אליו, ובהמשך למתי יוצא.

כשזה קורה לנו אם הילדים שלנו, אנו לעיתים רבות מגיבים אחרת.
כשמגיע שעת הגמילה, אנו בטוחים שאנו יודעים מתי הם צריכים ללכת לשירותים, וכשהם לא משתפים פעולה, יהיו ההורים שממש יקחו בכוח.
כשמגיע שעת שינה אנו יודעים שהגיע זמן לישון (מה שממש נכון), רק שאנו יכולים להוביל אותם למיטה, לא לעצום את העיניים במקומם.
וכמובן, בשעת הארוחה, ולמרות שאולי נשנשו בגינה פירות, או אולי באמת לא רעבים ברגע זה בדיוק, חשוב לנו שיאכלו, שנדע שהלכו לישון שבעים.

האם לילד/ה יש בעיות אכילה או שמדובר בעניין התנהגותי?
איך זה שהילדים של החברים שלנו לא עושים להם בעיות עם אוכל?
האם זה שכל הילדים במשפחה עם הרגלי אכילה בעייתים, מעידים כי ההורים הם שמובילים את העניין או שאולי זה בכלל גנטי?
מה התפקיד שלנו ההורים בהתניית הרגלים בכלל?

אלו כל מיני שאלות שעולות במשפחות בהם עניין האוכל תופס תשומת לב רבה בבמה המרכזית.
כשאנו רוצים לבחון התנהלות כזו או אחרת בביתנו, נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:
איך אני כהורה הגבתי לסיטוציה? מה לדעתי מניע את הילד/ה שלי לנהוג כפי שבחר/ה?
ואתן דוגמא:
במשפחת לוי (זוג הורים ו- 2 ילדים, בן ובת) ארוחת הערב מתקיימת מידי ערב בשעה 18:30,
לכל אחד מבני המשפחה תפקיד בארוחת הערב ולאחר ההכנה יושבים יחד לאכול.
דני בן ה- 7 כל יום מחדש, יושב בשולחן, בזמן שכולם אוכלים הוא אומר שאינו רעב, גם כשכולם מסיימים הוא אינו רעב, וקם מהשולחן בלי שאכל את ארוחת הערב.
לאחר המקלחת, רגע לפני שנכנסים לישון, דני נזכר שעכשיו הוא רעב.

ועכשיו אני פותחת סוגריים ל- 2 המשכי סיפור אפשריים.

אפשרות ראשונה: אמא של דני תגיש לדני את ארוחת הערב, רגע לפני שהגיע הזמן להיכנס למיטה.
אפשר זמן לישון, זמן ארוחת הערב עבר והוא יוכל לאכול מחר בבוקר כשיקום.

כל אחת מאפשרויות אלו, תגרום כמובן לתגובות כאלה ואחרות מצד הילד.

ההבדל בין אפשרות אחת ואפשרות שניה הוא כל כך קריטי.
התגובה שלנו לסיטואציה תשפיע אם המקרה יחזור על עצמו או שלא.
התגובה שלנו היא זו שגורמת לילד להבין, אוקיי, יש פה עניין, הצלחתי להפעיל את אמא/אבא, ואני אמשיך, זה דיי כייף…. (זה פחות או יותר מה שעובר בראשם של ילדינו במצבים מסוג זה)

אני בעד האפשרות השנייה. בטח כשעניין הרעב, צץ בדיוק שעומדים להיכנס למיטה.
כבר שמעתי לא פעם ולא פעמיים,על משפחות, בהם הילדים יכולים לקום באמצע הלילה ולבקש לאכול, וההורה, כיוון שעניין האוכל נוגע לו רגשית, מחזיר אותו אולי לחוויית ילדות שלו, נכנס למטבח, פותח את המקרר ומגיש.
כך בעצם נוצר הרגל פחות מומלץ, שפוגע גם בהרגלי האכילה, וגם בהרגלי השינה של הילדים.

אז מה כן?

  1. כוונו את שעת הארוחה לזמן שהילדים שלכם יהיו רעבים, במקביל הימנעו מהעמסת אוכל רב, לפני שעת הארוחה, אם זה בגינה לפני שחוזרים הביתה. אם זה בבוקר לפני שהילד מגיע לארוחת הבוקר של הגן. זכרו שתחושת שובע היא אינדיבידואלית, כבדו את ילדכם כשאומרים שאינם רעבים.
  2. הציעו מגוון הגיוני של דברים, חשפו אותם כל פעם לדברים חדשים, והשאירו תמיד גם את אלו שאתם יודעים שהם בטוח אוהבים. ארוחות משותפות הם בדיוק המקום ללמד את ילדכם ערכים שחשובים לכם כמו בריאות, תזונה נכונה, גיוון, עצמאות וכו'.
    ירקות, לחמים, סלטים, מטבלים, מרקים, תנו להם לקחת חלק פעיל בהכנת הארוחה ובסידור לאחר מכן. מהר מאוד תגלו כי ברגע שהם חלק ופעילים, הם גם אוכלים ונהנים.
  3. חשוב ליצור תיאום ציפיות מול הילדים ולא להפתיע אותם בתגובה או תוצאה שאינם מכירים.
    כלומר, ספרו לילדכם שעכשיו אתם בשעת ארוחת הערב/ בוקר, וזה הזמן בו המטבח פתוח, הבחירה לאכול היא שלהם, לאחר סיום הארוחה, לא ניתן יהיה לאכול עד לארוחה הבאה, גם אם היא תהיה רק בבוקר.
    כיוון שאוכל, מעלה אצל רבים מאיתנו עניינים רגשיים, חלקכם אולי תרימו גבה תוך כדי קריאת סעיף זה. חשוב לומר כי הוא רלוונטי רק במשפחות בהם הרגלי האכילה לא לטעמכם, השעות שהילדים אוכלים, או מבקשים לאכול לא נוחות לכם, ואתם רוצים ליצור שינוי.
    כאשר תעשו תיאום ציפיות ותעמדו במילה שאמרתם, מהר מאוד ייווצר השינוי אליו אתם מייחלים.
  4. ספקו לילד הרגלי אכילה, צלחת, סכו"ם, אכילה בישיבה סביב שולחן. תנו לו את האחריות לקבוע מה יאכלו ובאיזו כמות.
    כלומר התפקיד שלנו הוא להציע, להגיש, והם אלו שיקחו את המושכות מכאן.
    כמובן שילדים שעדיין זקוקים לעזרה בשלב האכלה, היו שם בשבילם. ברגע שמצליחים לבד, אפשרו להם זאת.
  5. מחכים שכולם מסיימים – בארוחות משפחתיות חשוב מאוד לחכות שכל בני המשפחה יסיימו לאכול ורק אז קמים. כך אנו מלמדים את ילדינו ואותנו, סבלנות, התחשבות באחר, יצירת שיח וכו'

חשוב לדעת כי הרגלי האכילה של ילדינו ילכו איתם קדימה גם לעבר חייהם הבוגרים.
ולכן ככל שניתן פחות תשומת לב להתנהגויות "מפריעות" כך הפוקוס מהנושא יירד.
הוו עבורם דוגמא אישית, תאכלו לידם, תטעמו דברים חדשים, אל תעשו עניין כשהם אומרים לא טעים להם, הציעו משהו אחר.

שיהיה בתאבון!

מעיין גלבוע – הדרכת הורים וייעוץ משפחתי, עוזרת להורים לראות את נקודת מבטם של הילדים שלהם, יחד עם נקודת המבט שלהם ההורים.
מתמחה בשינויים שמגיעים עם הגעתו של אח/ות חדש/ה למשפחה.
מייסדת ומפתחת “אתגר ההורות” אשר נותן הזדמנות ואפשרות לכל הורה בארץ ובעולם לחזק אתהשריר ההורי שלו, ולהיות ההורה שתמיד חלם להיות!
מצאו אותי גם בפייסבוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך​

עצמאות פעוטות

אני לבד – על עצמאות פעוטות ולמה זה חשוב

חשוב לזכור, לפעמים קצת קשה לנו לשחרר או להאמין שהפעוט הקטן שלכם כבר גדל ומסוגל. אך העצמאות של הילדים שלנו טובה וחשובה לא רק להם אלא גם לנו. ככל שהילד מסוגל יותר לבד, זה בסופו של דבר חוסך לנו זמן אותו אפשר להקדיש לזמן איכות עם הילדים או עם בן/ת הזוג, למטלות הבית או פשוט למנוחה.

האתגר בזוגיות שאחרי הלידה

זוגיות אחרי לידה – כיצד ניתן להתמודד

אף אחד לא מכין אותנו לרגע שאחרי, עם בן/בת הזוג. מה קורה לזוגיות היפה שלנו, הרי הייתה לנו זוגיות כ"כ חזקה לפני כן. תופתעו לדעת שזה לא רק אצלכם כך, הרבה זוגות חווים את הטלטלה הזו בזוגיות לאחר לידת הילד הראשון.

בדיקות הריון

אילו בדיקות צריך לעשות לפני הריון?

מהרגע שהתבשרנו שאנו בהריון הדבר היחיד המשתווה בעוצמתו לשמחה היא הדאגה לגבי עתידו של התינוק/ת העתידיים. למזלנו אנחנו חיים בתקופה שבה ניתן לבדוק ולמזער את הסיכונים האפשריים למינימום ההכרחי.

פעילות גופנית וספורט בהריון – האם זה אפשרי בכלל?

פעילות גופנית סדירה במהלך ההיריון יכולה לעזור לך להישאר בריאה ולהרגיש במיטבך. הדבר יכול גם לשפר את היציבה ולהקטין מחלות הריון נפוצות, כאבי גב ועייפות מתמשכת . ישנן ראיות לכך שאימון נכון ומפוקח עשוי למנוע סוכרת המתפתחת במהלך ההיריון ולבנות סיבולת הנדרשת ללידה.