אחר הצהריים של הורים לילדים צעירים יכול להראות כמו משימה מאתגרת עד כדי בלתי אפשרית. כל ילד זקוק למשהו אחר. הצרכים שלהם משתנים, ותלויים בגיל של הילד.

עלייה מתמשכת במספר הגירושים, הפכה את המשפחות ה"מורכבות", כלומר אלה בהן עבור לפחות אחד מבני הזוג מדובר בקשר פרק ב' עם ילדים מקשר קודם, לרווחות עד מאוד.

אתמול נשברתי ובכיתי. "אני אמא מחורבנת! למה עשיתי כל הילדים האלה ?! אני לא טובה בזה! ". הרבה פעמים אני מרגישה כך. אני מרגישה שההורות לא בשבילי. כל כך הרבה אחריות, בעוד שאני אדם ילדותי כל כך. כל כך מעט חופש וזמן לעצמי. אני צריכה להשקיע זמן ומאמץ על דברים שלא ממש בא לי לעשות, בזמן שאין לי זמן לעשות את הדברים שאני כן רוצה (כמו לשבת בשקט בשירותים ...). זה מתיש.

עולות המון שאלות, תהיות, מחשבות שלא תמיד התשובות אליהם מגיעות בזמן אמת, לעיתים זה קורה בדיעבד. אז איך מתמודדים? למה חשוב לשים לב?

כל אחת וכל זוג חווה זאת בצורה שונה, חלקנו זורחות ופורחות בהריון, אוהבות את גופינו ומרגישות בשיא הבריאות והיופי. וחלקנו פחות. מרגישות פחות יפות, אוהבות את

בעקבות קול המחאה הגדול בתקשורת ובציבור משרד הרווחה הודיע שהוא יבחן את הסוגיה מחדש. נושא האימוץ הוא נושא מורכב לכל הדעות, כמו גם הנושא של זוגות חד מיניים.

חשוב לזכור, לפעמים קצת קשה לנו לשחרר או להאמין שהפעוט הקטן שלכם כבר גדל ומסוגל. אך העצמאות של הילדים שלנו טובה וחשובה לא רק להם אלא גם לנו. ככל שהילד מסוגל יותר לבד, זה בסופו של דבר חוסך לנו זמן אותו אפשר להקדיש לזמן איכות עם הילדים או עם בן/ת הזוג, למטלות הבית או פשוט למנוחה.