[vc_row][vc_column][vc_custom_heading source="post_title" font_container="tag:h1|text_align:right" use_theme_fonts="yes" el_class="titelh1"][vc_row_inner][vc_column_inner width="1/6" is_sticky="yes" sticky_min_width="767" sticky_top="110" sticky_bottom="0"][vc_raw_html]JTNDZGl2JTIwY2xhc3MlM0QlMjJ3ZWVrTmF2JTIyJTNFJTBBJTNDc3BhbiUyMGNsYXNzJTNEJTIyd2VlayUyMiUzRSVENyU5NCVENyU5NSVENyVBOCVENyU5NSVENyVBQSUyMCVENyU5MSVENyU5MCVENyU5NSVENyVBQSUzQyUyRnNwYW4lM0UlMjAlM0NzcGFuJTIwY2xhc3MlM0QlMjJjZW50ZXJXcmFwcGVyJTIyJTNFJTIwJTNDYSUyMGhyZWYlM0QlMjIlMkYlMjVENyUyNTk0JTI1RDclMjVBOCUyNUQ3JTI1OTklMjVENyUyNTk1JTI1RDclMjU5Ri0lMjVENyUyNTk1JTI1RDclMjU5QyUyNUQ3JTI1OTklMjVENyUyNTkzJTI1RDclMjU5NCUyRiUyNUQ3JTI1QTklMjVENyUyNTkxJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1QTIlMjVENyUyNTk1JTI1RDclMjVBQS0lMjVENyUyNTk0JTI1RDclMjVBOCUyNUQ3JTI1OTklMjVENyUyNTk1JTI1RDclMjU5RiUyRiUyNUQ3JTI1QTklMjVENyUyNTkxJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1QTItNyUyRiUyMiUyMGNsYXNzJTNEJTIybmF2SXRlbSUyMHByZXZXZWVrJTIyJTIwZGF0YS13ZWVrLW51bWJlciUzRCUyMiVENyU5MSVENyVCMyUyMiUzRSVENyU5NCVENyU5NSVENyVBOCVENyU5NSVENyVBQSUyMCVENyU5MSVENyU5MCVENyU5NSVENyVBQSUyMCVENyU5MSVENyVCMyUzQyUyRmElM0UlMjAlM0NzcGFuJTIwY2xhc3MlM0QlMjJuYXZJdGVtJTIwY3VycmVudFdlZWslMjIlMjBkYXRhLXdlZWstbnVtYmVyJTNEJTIyJUQ3JTkyJUQ3JUIzJTIyJTNFJUQ3JTk0JUQ3JTk1JUQ3JUE4JUQ3JTk1JUQ3JUFBJTIwJUQ3JTkxJUQ3JTkwJUQ3JTk1JUQ3JUFBJTIwJUQ3JTkyJUQ3JUIzJTNDJTJGc3BhbiUzRSUyMCUzQ2ElMjBocmVmJTNEJTIyJTJGJTI1RDclMjU5NCUyNUQ3JTI1QTglMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUYtJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUMlMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5MyUyNUQ3JTI1OTQlMkYlMjVENyUyNUE5JTI1RDclMjU5MSUyNUQ3JTI1OTUlMjVENyUyNUEyJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1QUEtJTI1RDclMjU5NCUyNUQ3JTI1QTglMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUYlMkYlMjVENyUyNUE5JTI1RDclMjU5MSUyNUQ3JTI1OTUlMjVENyUyNUEyLTklMkYlMjIlMjBjbGFzcyUzRCUyMm5hdkl0ZW0lMjBuZXh0V2VlayUyMiUyMGRhdGEtd2Vlay1udW1iZXIlM0QlMjIlRDclOTMlRDclQjMlMjIlM0UlRDclOTQlRDclOTUlRDclQTglRDclOTUlRDclQUElMjAlRDclOTElRDclOTAlRDclOTUlRDclQUElMjAlRDclOTMlRDclQjMlM0MlMkZhJTNFJTIwJTNDJTJGc3BhbiUzRSUyMCUzQ2ElMjBocmVmJTNEJTIyJTJGJTI1RDclMjU5NCUyNUQ3JTI1QTglMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUYtJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUMlMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5MyUyNUQ3JTI1OTQlMkYlMjVENyUyNUE5JTI1RDclMjU5MSUyNUQ3JTI1OTUlMjVENyUyNUEyJTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1QUEtJTI1RDclMjU5NCUyNUQ3JTI1QTglMjVENyUyNTk5JTI1RDclMjU5NSUyNUQ3JTI1OUYlMkYlMjIlMjBjbGFzcyUzRCUyMnNlZUFsbCUyMiUyMGRhdGEtdGV4dCUzRCUyMkFsbCUyMiUzRSVENyU5QiVENyU5QyUyMCVENyU5NCVENyU5MCVENyU5NSVENyVBQSVENyU5OSVENyU5NSVENyVBQSUzQyUyRmElM0UlM0MlMkZkaXYlM0U=[/vc_raw_html][vc_empty_space][porto_block id="232" name="שמות"][/vc_column_inner][vc_column_inner width="5/6" el_id="tbnames"][vc_column_text]אז מה בג'? גבולות, נו… מה חשבתם? שנלך על "גיבורי על"?
"כן, בהחלט נדבר על גבולות, כן, סמכות הורית…" ככה יוצא לי לענות כמעט לכל מי שמתקשר לברר מה יהיה בסדנת ההורות, או יותר נכון – שמתקשר לוודא שנדבר על גבולות…
כי רובנו מתקשים קצת – מצד אחד רוצים להציב גבולות ולהיות בעלי סמכות הורית ברורה, כמו שהילדים שלנו צריכים, ומצד שני גם להיות "כיפיים" ו"דמוקרטים".
וזה לא סותר, אתם יודעים… אפילו להיפך! אבל בהחלט מחייב תמרון.
אז מה הדבר הכי בסיסי בעיני?
עוד לפני קביעת סדר עדיפויות (מה שנקרא "בחר את הקרבות שלך", אבל אני לא אוהבת את המילה "קרב" בהקשר הזה), והעקביות (חשוב מאוד!), ואופן הדיבור (המכבד!) והדוגמא האישית (אהה!) וכל מה שאנחנו יודעים על הצבת גבולות…
כדי שהגבול יהיה ברור לילדים, הוא צריך קודם כל להיות ברור ל נ ו. כזה שאנחנו "סגורים" עליו, מבינים את חשיבותו, וגם – אין ברירה – מוכנים לשלם את שכר הלימוד עבורו.
נשמע פשוט? אז זהו, שלא תמיד…
כי אם אני רוצה ללמד את הילד שלא להיכנס למיטה שלי בלילה, אני לא יכולה "רק לפעמים, כשאין לי כח וקר והוא כזה חמוד וכיף להתכרבל איתו…" לאפשר לו להיכנס אלי מתחת לשמיכה.
ואם אני רוצה שידע שכשאני אומרת "הולכים" אז הולכים, אז אני לא נהנית מעוד כמה דקות פטפוט (סליחה, דיון ושיחה) עם ההורים של החבר ואז נזכרת לומר "נו, אמרתי כבר שהולכים!" ת'כלס, מה חיכיתי, שהוא יבוא מיוזמתו? לא יקרה.
כי ככה אני רק מבלבלת.
איך ידע אם "שווה לו" לנסות לבא למיטה בלילה? למשוך עוד זמן במשחק?
אז הוא ימשיך לנסות (כי לפעמים זה מצליח) ואני אמשיך לומר "הוא בודק גבולות".
לא, הוא לא בודק, פשוט עוד אין שם גבול… רוצים שיהיה שם גבול? תציבו אותו שם, קודם כל עם עצמכם.
ועוד משהו:
כשהגבול ברור לי, הרבה יותר פשוט להעביר אותו הלאה. בלי כעס ועצבים, בלי לחזור שוב ושוב על דברי, והילדים – הם לומדים אותו הרבה יותר מהר, מפנימים את ההתנהגות, פחות מתווכחים, ו… קדימה, אנחנו (והם) פנויים להנאה.
ועוד דברים ג-דולים בג' של הורות: גמישות, גמילה, גיל התבגרות, גאווה, גנטיקה, וחבר הציע – גוועלד! ו…
מה עוד? מוזמנים להוסיף, להביע דעתכם, לשאול שאלות, ולתרום תובנות. מחכה לקרוא![/vc_column_text][vc_separator color="custom" style="solid" show_icon="yes" accent_color="#f7f7f7"][vc_column_text]רוצים להצטרף אלי לדרך של שיתוף פעולה בין הורים לילדים, סמכות הורית מיטיבה ויחסים טובים?
מוזמנים לעמוד שלי ענת מישורי דרעי – הנחיית הורים , בחרו את הדרך שמתאימה לכם – סדנת הורות קבוצתית, מפגשים אישיים בקליניקה או בסקייפ, וצרו איתי קשר.
ענת מישורי-דרעי – הנחיית הורים, 050-5263693[/vc_column_text][/vc_column_inner][/vc_row_inner][vc_empty_space height="64px"][/vc_column][/vc_row]
