תגית: לימור

מדובר בגברת קטנה בת שנה ו-10 חודשים שמתחילה לעשות את צעדיה לעבר העולם העצמאי. כבר יודעת טוב מאוד מה היא רוצה ובודקת ומותחת את הגבולות: "אני רוצה", "אני לבד", " זה שלי" ועוד…מוכר לכם?….

"כן, בהחלט נדבר על גבולות, כן, סמכות הורית…" ככה יוצא לי לענות כמעט לכל מי שמתקשר לברר מה יהיה בסדנת ההורות, או יותר נכון – שמתקשר לוודא שנדבר על גבולות…

משפטים כאלו תופסים את תשומת הלב שלנו ומפעילים אותנו באופן מידי. לא משנה במה אנו עסוקים – נעזוב הכל ונתפנה לדבר עם הילד על תחושת הקיפוח שהוא מתאר.

משפטים כאלו תופסים את תשומת הלב שלנו ומפעילים אותנו באופן מידי. לא משנה במה אנו עסוקים – נעזוב הכל ונתפנה לדבר עם הילד על תחושת הקיפוח שהוא מתאר.

בתור חובבת אמנות אני לוקחת את הבן שלי, שיכונה להלן הגוזל (למרות שהוא כבר בן 10) לכל תערוכה מעניינת שאני יכולה למצוא. טוב – לא לכל, אבל בהחלט לא נרתעת אפילו לנסוע לכל מיני מקומות שונים ומרוחקים (ואני שונאת לנהוג) כדי שאוכל לראות בעצמי ולהראות לו דברים שווים.

חשוב שנבקש את עזרתם בעניין. חשוב שנקשיב לרעיונות של כולם. כדאי לשתף אותם באיך הרגשנו אנחנו באירוע. ובעיקר להשקיע בעידוד. משפטים כמו: "אני רואה שיש כאן צוות שמוכן להתאמץ אחד עבור השני" יכולים להיות התחלה נהדרת.

עולות המון שאלות, תהיות, מחשבות שלא תמיד התשובות אליהם מגיעות בזמן אמת, לעיתים זה קורה בדיעבד. אז איך מתמודדים? למה חשוב לשים לב?