בגלל שמרכז הכובד שלך השתנה וממשיך להשתנות יש נטייה לאבד שיווי משקל. היזהרי כשאת בתנועה והקפידי לא לקום במהירות (זה לא הזמן לעלות לקרוסלה 🙂 )
ככל שההריון מתקדם את מרגישה כבדה יותר ויותר, כבר קשה לך לזהות את גופך. גם ההתנהגות שלך פתאום הפכה לקיצונית, ממצב שבו את צוחקת ללא הפסקה את עוברת למצב של בכי ללא הפסקה ושנייה אחרי את עצבנית ללא סיבה. ההתנהגות הזאת טיפוסית לנשים בהריון וכן תרגישי חופשי להאשים את ההורמונים. גם לאחר הלידה ימשיכו השינויים הללו במצב הרוח אך יחלפו עם הזמן. חשוב שתהיי ערנית גם במהלך ההיריון וגם אחריו לתחושות שלך, אחת מכל 10 אנשים חווה דכאון ולכן אם את מזהה שאת שם חשוב מאוד שתפני לאיש מקצוע לקבלת עזרה ותמיכה נפשית.
העייפות חזרה ממש כמו בתחילת ההיריון וכמה שישמע מצחיק, דווקא פעילות גופנית מבוקרת יכולה לעזור לך בעניין העייפות. פעילות גופנית תגרום לחידוש האנרגיות ואפילו תעזור לכאבי הגב (כמובן שלא מדובר בפעילות גופנית מסוג הרמת משקולות). הרגליים נפוחות ויש סיכוי גדול שעלית במידת הנעליים (דבר שלא בהכרח יחזור לעצמו לאחר הלידה), נסי להרים את הרגליים או להשרות אותם במים נעימים.
משקלו של עוברך הוא בסביבות 1.400 ק"ג ואורכו בערך 40 סנטימטרים. הוא כבר די ערני למה שקורה סביבו, הוא רואה שינויים של אור וחושך, שומע רעשים וקולות ועוקב אחרי צללים במבט שלו. ההתכווצוית ברחם שאולי כבר הרגשת או שתרגישי בהמשך מורגשת גם אצל עוברך אך אל דאגה, הן לא מטרידות אותו. כמות המי שפיר ברחמך היא בערך 700 מ"ל אך ככל שהוא גודל ותופס מקום בחלל הרחם כמות המי שפיר תקטן.
בדיקות מומלצות
- חיסון נגד שעלת (ניתן לקבלו בין שבועות 27-36)
- החל מהשבוע ניתן לבצע בדיקת הערכת משקל לעובר (אפשרי לבצע במהלך שבועות 30-33)
מה לעשות השבוע?
- עקבי אחרי תנועות העובר
- זהו זמן טוב לתרגל את מה שלימדו אותך בקורס הכנה ללידה.
