הורות ומשפחה

אילו אנשים אנו רוצים להיות והחשוב אולי מכל, מה מכל זה נעביר הלאה לילדנו, האם את מה שקיבלנו או בעצם את ההפוך לגמרי?האם אנו אוהבים את האדם שאנחנו?

משפטים כאלו תופסים את תשומת הלב שלנו ומפעילים אותנו באופן מידי. לא משנה במה אנו עסוקים - נעזוב הכל ונתפנה לדבר עם הילד על תחושת הקיפוח שהוא מתאר.

הנה התחילה לה שנת הלימודים, והורים רבים מתלוננים שהם צריכים לנדנד לילדים שלהם לעשות את שיעורי הבית שלהם .להזכיר להם בלי סוף ,ולפעמים אפילו לשחד אותם או לאיים בעונש כדי שיעשו זאת. הם מתלוננים על כמה זה מתיש ואני אומרת - אין לכם את מי להאשים חוץ מאת עצמכם.

אף אחד לא סיפר לנו שמהיום הראשון שאנו הופכים להיות הורים, רגשות האשם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהיום שלנו ומנהלים אותנו ללא הפסקה

תינוק חדש במשפחה הוא עבור האח הבוגר מתנה נפלאה לכל החיים, אבל לרבים מהילדים זו מתנה שכלל לא קל להסתגל אליה. לרבים מההורים זאת התמודדות לא קלה.

תקופת החגים, הבאה עלינו לטובה, מביאה איתה חוסר איזון מובהק בין ימי הלימודים לבין ימי החופשה. כאן אסביר לכם איך ניתן לשמור על השגרה גם בתקופה זו.

בעקבות קול המחאה הגדול בתקשורת ובציבור משרד הרווחה הודיע שהוא יבחן את הסוגיה מחדש. נושא האימוץ הוא נושא מורכב לכל הדעות, כמו גם הנושא של זוגות חד מיניים.

את כבר חוזרת למקום העבודה שלך, צריכה לחשוב, ולבדוק, ולהחליט, בזמן כל כך קצר כשהוא עדיין כל כך קטן, איזה משפחתון ראוי לשמור עליו, לטפל בו, ולספק לו את צרכיו.

אני שומעת הרבה פעמים מהורים, "אנחנו לא מסוגלים לתת להם ללכת לישון בלי אוכל, ולכן עושים הכל כדאי שיאכלו, גם אם זה אומר שנאכיל אותם, והם כבר גדולים"

אלא שפחדים רבים אין להם סיבה הגיונית - הפחדים הלא רציונליים. בגיל הילדות הפחדים האלה שכיחים יותר בגלל הדמיון המפותח. ועם זאת, עם יד על הלב, גם לנו המבוגרים יש פחדים כאלה לא רציונליים, כמו פחד מג'וקים ועוד בעלי חיים חפים מפשע.

התקף החרדה הנו פחד מאד גדול, שמלווה בתסמינים גופניים קשים, כמו: לחץ בחזה, זיעה קרה, רעידות בגוף ועוד. הפחד הוא מאד גדול ותסמיני הגוף הם בלתי ניתנים לשליטה.